לחגוג הצלחות קטנות

לא רציתי שזה יהיה גדול

רציתי חוויה ראשונה קטנה

ארוע אינטימי, מצומצם

כדי שאתקדם בטוח ולאט.

ואז באופן ספונטני נרשמו 250 אנשים

באופן ספונטני נלחצתי בהגזמה

באופן ספונטני נרשמו לתכנית ההמשך

וזאת היתה הצלחה ענקית. 

ארוע מעבר למצופה.

יכולתי להסתכל על הטוב

יכולתי להסתכל על הפחות

אבל בחרתי באופן מודע

לחגוג את המאורע.

כגדולים, אין לנו מי שיגיד לנו

כל הכבוד

ואיזה אלופים

גאים בך

ואת משהו מדהים.

הדרך לגדול

הדרך להתחזק

הדרך להתקדם

הדרך להאמין בעצמי-

אם נבין ונשכיל

לחגוג כל ארוע,

להנות מכל הצלחה קטנה,

שנלמד למחוא לנו כפיים

שנרגיש גאווה.

נגדיל את הדימוי עצמי

נהפוך כל צעד,

כל התקדמות

כל מאורע חיובי

לסיבה לעצור את הכל

ולהגיד לעצמנו

כמה שאנחנו נהדרים.

ביום הראשון של האתגר

כשהגיעו מעל ומעבר למצופה

הלכתי לקנות לעצמי סט איפור חדש.

ביום השני של האתגר

קמתי עם גב יותר זקוף

ועם לב רחב מלא בגאווה.

ביום השלישי חששתי ממש

ויצאתי מחוזקת ומלאה באושר

בשמחה, הודיה וגאווה.

חגגתי את הארוע

חגגתי את ההצלחה

האתגר היה ארוע מיוחד

שלימד אותי שיעור נוסף

שכל אתגר הכי מורכב

תמיד מתחיל

בצעד אחד קטן. 

מה הצעד הקטן שלכם

לקראת השנה החדשה?