לא לחכות

תובנה שבוע לתוך המלחמה:

הבנתי שאין יותר למה לחכות.

שדווקא עכשיו –

הדחיינות יכולה

לגבות מחיר יקר.

אם רצית לאכול- תאכל.

להתפנות- תקום.

להגשים את עצמך- תעשה.

הכול יכול להתהפך בשנייה.

העולם לא שואל אם אתה מוכן.

והוא לא עוצר בשבילך.

כמה פעמים חיכיתי

לרגע הנכון…

סיפרתי לעצמי שזה

״עוד לא הזמן”.

שצריך לחכות.

כשהילדים יגדלו,

כשיהיה שקט,

כשיהיה לי אומץ,

כשיהיה לי זמן,

ידע, ניסיון, ביטחון.

אבל הרגע הנכון?

הוא לא תמיד מגיע.

והחיים לא תמיד סבלניים.

הפסקתי לחכות.

התחלתי לזוז.

הסכמתי לשלם את

מחיר התנועה,

ולא את מחיר ההחמצה.

הדחיינות עוטפת בנוחות,

אבל משאירה אותנו

במקום הייאוש

 זה לא צריך להיות

צעד גדול

זה יכולה להיות רק

החלטה קטנה

שתקחו עכשיו

ותנועה תביא תנועה