לא התכוונתי לפגוע

מתי נפסיק להתעלם ונתחיל להשתנות?

לפעמים אנחנו פוגעים באנשים הכי יקרים לנו.

לא כי אנחנו רעים או לא רגישים,

פשוט כי מולם אנחנו משחררים.

לא הייתי מתעלמת מהערה של לקוח שלי,

אבל את הערות של בעלי אני מעיפה בקלות,

כמו שחקן טניס שחובט בכדורים.

הוא אומר- ואני מעיפה,

הוא מעיף לכיווני בתנופה-

ואני מתכופפת כדי לא להפגע.

זה לא שאני עושה לו דווקא או בכוונה,

פשוט מולו אני מרשה לעצמי להתנהג,

כפי שלא הייתי מעזה מול שום אדם אחר.

כולנו נופלים במקומות דומים,

ויכולים להתעלם מהאנשים הכי קרובים,

בעיקר אם כבר שמענו אותם

אומרים את אותם הדברים,

כבר הרבה מאוד שנים.

אז אם אתה מתעלם או מתעלמת מבני זוגכם?

אם את שומעת את בן זוגך מרים את הקול מייאוש?

או אם אתה מרגיש שאשתך חופרת מתסכול?

תבדקו ממה אתם מתעלמים?

מה הדבר הזה שהם חוזרים ואומרים לך כל כך הרבה פעמים?

מה הם זורקים עליכם,

ובמקום לתפוס ולהתבונן,

אתם מתכופפים כדי לא להחבט.

לעיתים מדי קרובות,

אנחנו פוגעים באנשים הכי יקרים לנו,

כי אנחנו מתעלמים במקום להשתנות.

יותר קל להתעלם מלעשות שינוי,

אבל בדרך כלל בני הזוג שלנו צודקים,

בעיקר אם הם מעירים לנו על אותו הדבר

כל כך הרבה שנים.

שלכם באהבה,

שלי