חברות במבחן הזמן

לא באמת תכננתי להיעלם.

חשבתי שזה יהיה רק לשנתיים.

אבל עבר כבר עשור –

ומאז הכול השתנה.

אנחנו השתננו.

המדינה, החיים, הביטחון, הכלכלה

אבל דבר אחד לא השתנה-

האהבה. ❤️

בזמן שהעולם בחוץ איבד שליטה,

אני בחרתי, שוב ושוב,

לחזור הביתה.

לבוא לארץ, כל שנה,

לביקור ארוך, ולפגוש:

אחד אחד, אחת אחת

את החברים והחברות שנשארו לי קרובים ללב.

למרות המרחק.

למרות השנים.

למרות מה שעברנו,

הקרבה נשארה.

החיבור נשאר.

האהבה נשארה.

גם אם לא דיברנו כל השנה.

גם אם פיספסתי יומולדת.

גם אם הייתי רחוקה ועמוסה-

ידעתי שבביקור בישראל אני פוגשת את כולם.

ואחרי עשור כזה-

עשור שבו לא גרתי כאן

אבל חזרתי שוב ושוב

ופגשתי כל פעם, מחדש,

את אותם לבבות –

אני יודעת.

בלב שלם:

החברויות האלה הן נכס.

נכס שהשקעתי בו:

זמן.

נוכחות.

הקשבה.

רצון אמיתי לשמור ולחזק.

ונכס שגם הצד השני השקיע בו.

כי חברות אמיתית היא הדדית.

והיא מבינה.

ומכילה.

וסולחת.

ונשארת.

החברים שלי –

הם העוגן שלי.

הם הבטחון שלי.

הם אלה שהיו שם ברגעים הכי כואבים.

הם אלה שהרימו אותי כשנפלתי.

והחזיקו לי את הלב ברגעים של שכול.

אז כן –

חברויות אמת הן נכס לחיים.

אבל כמו כל פרח –

אם לא נשקה, הן לא יפרחו.

תשקיעו בחברים שלכם.

טפחו את הקשרים שבאמת חשובים.

כי חבר אמיתי –

יהיה שם גם כשהחיים טורפים את הקלפים.

לחיי חברויות אמת.

🫶