הרגע הוא לא הנצח

כולנו היום,

מכירים את התחושה-

שזרקו אותנו

לסרט שלא שלנו?

ואנחנו רק רוצים

שמישהו יעיר אותנו,

ויגידו לנו-

שזה סתם חלום,

ועוד שנייה,

הכל יגמר.

ונתעורר חזרה-

לחיים האמיתיים שלנו.

לפני כמה וכמה שנים

התעוררתי יום אחד

לסרט שלא שלי:

מאישה נשואה באושר

לבעל מהמם,

מצאתי את עצמי:

אלמנה,

חד-הורית,

עם תינוקת בת שנתיים.

במשך ימים,

שבועות,

חודשים,

רציתי שמישהו יעיר אותי-

ויגיד לי:

שזה רק סרט שנגמר-

וזה לא באמת החיים שלי.

היום היה לי סיוט מתמשך,

והלילה היה חלום בלהות,

והיה לי קשה לישון בלילות.

והיתה לי מנטרה

שהחזקתי בראש

ואמרתי לי אותה

לילות כימים:

׳הרגע הוא לא הנצח׳:

מחר יהיה יום חדש,

עתיד חדש,

מחר יהיה טוב.

זרקו אותנו

לסרט שלא ביקשנו.

כולנו היינו רוצים

להתעורר מהחלום,

ולגלות שהוא נגמר.

אבל זה לא נגמר,

ויש עוד קצת זמן.

תחזיקו את המנגינה

׳הרגע הוא לא הנצח!׳

מחכה לנו עתיד יפה.

ואני משוכנעת לגמרי לגמרי-

שיקרה לנו נס.

בואו נשמור על ׳תדר של ניסים׳

יש תדר כזה,

אפשר להתחבר אליו

ולהרחיב אותו.

הוא גם מרגיע מאוד את הגוף.

מי שרוצה לקבל

דמיון מודרך

ולעטוף את מדינת ישראל

בתדר של ניסים

שירשום לי ׳אני׳.

לחיי הניסים שעוד בדרך.

שלכם באהבה,

ד״ר שלי רווה-

מייסדת מרכז הקואוצ׳ינג לישראלים בחו״ל