הייתי מראה שבאה ברע

יש לכולנו רגעים בחיים

שצריך להפרד מחברים:

חלקם כי דרכינו התפצלו-

וחלקם לקח לנו זמן להבין

שהם כבר לא באמת חברים.

שנים שהיינו חברות,

היא היתה בשבילי כמו אחות,

ואחרי שנים של תמיכה וכתף

היא הזמינה אותי לשיחה-

בנוסח חדש ובטעם אחר.

היא הסבירה שהיא בטיפול.

היא הסבירה שאני מראה.

היא הסבירה שאני לא סתם מראה-

אלא מראה שבאה לה ברע /:

היא אמרה שלא עשיתי לה כלום.

היא אמרה שזה לא אני, זאת היא.

היא אמרה שאני גורמת לה להרגיש-

שמי שהיא זה לא מספיק.

ביקשתי סליחה-

היא אמרה שאין על מה.

שאלתי מה אפשר לשנות-

היא אמרה שהיא צריכה להשתנות.

רציתי להשאר חברה-

אבל היא הסבירה שכבר

גמלה את ההחלטה בליבה.

שנים שהתאבלתי על הקשר.

אהבתי אותה מאוד.

לי היא היתה חברת אמת-

רק שאני לא באתי לה בטוב.

היינו צעירות,

זה היה ממש מזמן.

וזה לא משנה אם היא

צדקה או טעתה,

היא עשתה מה שחשבה-

שהיה נכון אז עבורה.

היא היתה אמיצה,

היא הלכה עם האמת שלה.

אולי זה עבד לה-

והיא הצליחה לגדול.

ואולי זה אבד לה-

והיא המשיכה לתהות.

מה שכן, היא ידעה לזהות,

שהיא זקוקה לנקות

את המרחב שהיא מוקפת,

וידעה לנקות עבורה

את עשבי בר המתפשטים.

היא הסבירה בשני משפטים:

שבזמן שהיא עדיין

לא מצאה חבר ראשון.

אני התחתנתי,

התאלמנתי,

התחתנתי שוב,

ונכנסתי להריון נוסף.

וזה לא בא לה בטוב בכלל.

לא תמיד צריך,

לעשות משהו רע,

בשביל לבוא למישהו-

לא בטוב.

אבל תמיד חשוב שנזהה,

מי גורם לנו להרגיש

לא טוב עם עצמינו.

ואם זה מקטין ומערער-

אולי עדיף שננער.

חשוב שנדאג שהמרחב שלנו-

יהיה נקי מרעשים וטלטלות.

ואם יש סביבנו אנשים

שגורמים לנו להרגיש לא טוב,

עדיף להפרד מהם-

ולא להשאר ולסבול.

לחיי המרחב הנקי של כולנו (:

לחיי הרחקת גזלני אנרגיה

שמבאסים לנו את היום.

ולפעמים את החיים.

כי כשהמרחב נקי יותר,

אפשר להתקדם מהר יותר (:

שלכם באהבה,

ד״ר שלי רווה-

מקימת מרכז הקאוצ׳ינג לישראלים בחו״ל