איך ניצחתי בתחרות הסוכה היפה

לקראת סוף חג סוכות,

הרב של המושב

עשה סבב תחרות הסוכה היפה,

ומשפחה אחת בלבד-

זכתה במקום ראשון.

והאמת? שלא חשבתי שהוא יבוא אלינו.

גם כי מעולם לא בנינו לפני כן סוכה,

וגם כי היא בטח לא היתה מספיק כשרה.

וכולם ידעו,

שאבא שלי קיבוצניק אתאיסט,

שזלזל בכל מה שהיה בו רוח,

וגם לא היה שום חיבור לדת,

או כל סוג של קרבה לרב.

היינו משפחה אשכנזית

במושב של מרוקאים.

חילונים-

במושב של דתיים.

דוברי עברית

בחברה דוברת צרפתית.

ילדת מפתח-

לאמא קרייריסטית,

בין אמהות עקרות בית,

מבשלות ונוכחות.

ובסוכות של כיתה ב׳

בנינו לראשונה סוכה-

חגיגית ויפה.

אכלנו בהתרגשות

כל ערב בסוכה.

לקירות הבדים היה ריח משונה,

של טחב שהיה דבוק אליו היטב.

אני התרגשתי וקישטתי

בהמון השקעה.

אהבתי את הסוכה,

והרגשתי סוף כל סוף דומה.

דומה לשכנים הדתיים

שבנו כל שנה סוכה.

דומה לחברים-

שאכלו כל ערב בסוכה.

שווה בת שווים,

עם אווירה משפחתית

מרגשת וחגיגית.

בסבב המרגש של התחרות,

חיכינו לרב שיעבור בסוכה

ואפילו אבא שלי שיתף פעולה:

והרב נכנס לסוכה,

ובדק את הקירות,

ובדק את הסכך,

והביט בקישוטים,

ובארבעת המינים.

והלב שלי פעם ממש חזק

ואבא שלי היה לבבי ומכבד,

ובתחרות הסוכה היפה

של כיתה ב׳

זכינו במקום ראשון.

ההתרגשות הייתה ענקית,

והרגשתי ניצחון.

הניצחון לא היה רק על הסוכה,

הניצחון היה על להיות דומה:

להרגיש שגם לי יש משפחה

עם אווירה חגיגית,

וגם אצלי יש ארוחה משפחתית,

ואני דומה-

לחבריי מסביב.

ובבית הכי חילוני במושב,

יש ילדה קטנה שהצליחה

לשכנע את הוריה-

לקיים את מנהגי החג.

מאז אני מתרגשת כל חג סוכות.

וסוכה מסמלת אצלי הרגשת ניצחון,

של אותה ילדה קטנה-

שאוהבת טקסים ומסורת,

שאוהבת ארוחות משפחתיות,

שזכתה להרגיש אחדות ואחווה,

בחיק משפחתה,

ועם שאר משפחות המושב.

שנכבד את המסורת והמנהגים-

ששומרים על אחדות ואחווה.

שנדאג לקיים הכנסת אורחים-

כמה שיותר פעמים בשנה.

ושנעריך ארוחות משפחתיות-

ונבין את הכוח והחשיבות שלהן.

חג סוכות שמח,

שלכן באהבה

ד״ר שלי רווה-

מנטורית ליחסים עם אהבה.

לשיחת ייעוץ ללא עלות ניתן לפנות אלינו בכתובת המייל: shelly@shellyrave.com

ונחזור אליכם בהקדם.

לעוד טיפים וכתבות כנסו עכשיו:

https://www.shellyrave.com/blog