איך חוסר מייצר שפע?

היא היתה השכנה שלי,

ממש דלת בדלת,

הלכנו וחזרנו לאותה הכיתה,

יום-יום,

שנה אחרי שנה.

ואמא שלה הייתה שם-

כל צהריים.

אבל ממש כל צהריים:

אמא שלה חיכתה לה כשירדה מההסעה,

אמא שלה חיכתה לה עם ארוחה חמה,

אמא שלה הלבישה אותה לחוג בלט,

ואמא שלה ישבה איתה על שיעורי הבית.

אמא שלי לעומתה,

עבדה סביב השעון,

והייתה אשת קריירה,

ולא הייתה בבית-

כמעט כל השבוע.

אמא שלי, יצאה לפני שקמתי,

וחזרה רגע לפני שהלכתי לישון.

לא הייתה לי ארוחה חמה בצהריים

והכריכים לבית הספר היו קרים-

חיכו במקרר מערב אתמול.

שנים שקינאתי בה,

שנים שרציתי גם:

גם אמא נוכחת,

גם אוכל חם,

גם שיחכו לי בתחנת האוטובוס,

גם אוזן קשבת,

גם בית מלא.

ובזמן שאמא שלי עבדה,

והבית היה ריק,

והבדידות חלחלה עד לשד עצמותיי,

וחלל של עצב נפער בתוכי,

קרה משהו מפתיע-

ללא ידיעתי.

בחללי הכאב,

נוצרו להן גומות קטנות,

ונטמנו בהם-

ללא ידיעתי,

זרעים מסוגים שונים:

בגומת הבדידות נטמן זרע העצמאות.

בגומת הגעגוע נטמן זרע העוצמה,

בגומת העצב נטמן זרע היצירתיות,

בגומת התסכול נטמן זרע האמביציה,

בגומת הלבדות נטמן זרע ההישרדות,

בגומת הקנאה נטמן זרע מוסר העבודה.

ובזמן שהתבוננתי על האין,

לא שמתי לב,

שאמא שלי זרעה בתוכי,

מטע עצום-

של עצים מניבים,

שחשובים עד היום-

להצלחה בחיים.

השנים חלפו,

וכל אחת הלכה לדרכה,

והיא בחרה

בנתיב העדין של החיים

ובחרה לא לקחת על עצמה-

יותר מדי אתגרים.

ולקח לי שנים של ריפוי עצמי,

של קבלה וסליחה,

להבין שבזמן שאמא שלי עבדה,

היא גם לימדה אותי,

את כל מה שהייתי צריכה,

להצליח במסלול חיי.

האין הצמיח משהו חדש ואחר,

ואפשר לפתח זנים מהסוג החסין :)

בחיים אין טוב בלי רע,

ואין רע בלי טוב.

ואף פעם לא ישאר ואקום-

איפה שיש חלל,

ואקום תמיד יתמלא במשהו חדש.

בגומות הצער והכאב,

כבר טיפלתי מזמן.

והיום אני מודה לה-

על כל מה שנתנה ולימדה,

וגם על כל מה-

שלא ישירות נתנה.

לכל אלו שהולכות בנתיב חייהן,

וחושבות שהן לא מספיק נוכחות.

זכרו שהאין מצמיח זנים חזקים,

ומקנה שיעורים לחיים מוצלחים (:

תמשיכו ללכת, תגשימו את עצמכם

ותשאירו אחריכם זנים חסינים,

שיצליחו להתמודד עם אתגרי החיים.

שלא תפסיקו לחייך ((:

שלכם באהבה,

ד״ר שלי רווה-

מנהלת מרכז קואצ'ינג להצלחה בחו״ל

זכויות יוצרים מרכז ד”ר שלי רווה Ⓒ