לכעוס - זה לשתות רעל ולחכות שהצד השני ימות

למרות שאני יודעת שלכעוס זה כמו 'לשתות רעל ולחכות שהצד השני ימות' אני עדיין חוטאת בזה ונופלת למקומות האלו. המקום שאני הכי עושה עוול לעצמי זה שאני כועסת על בעלי היקר, למרות שאני יודעת שיש לי גם אלף סיבות טובות לספר לך עליו כמה שהוא מדהים.

החיים שלנו בנויים מחוויות שאנחנו צוברים. נכון, אין לנו שליטה על החוויות אבל החוויות הן תוצאה של פרשנות. ועל פרשנות, כן יש לנו שליטה.

תארי לעצמך, בעלך בדרך מהעבודה הביתה, עייף ותשוש, מתקשר להגיד לך שלא הספיק לאכול היום ואם את יכולה בבקשה להכין לו משהו. את מצידך, שמחה וצוהלת, מכינה לו משהו מכל הלב. הוא נכנס הביתה, מתיישב על הספה ונרדם תוך שנייה.

האוכל על השיש מתקרר והוא נוחר בסלון.

מצליחה לדמיין את הסיטואציה?

מה האפשרויות שיש לך עכשיו לספר לעצמך?

אפשרות אחת, 'הוא לא מעריך את מה שאני עושה בשבילו. הוא נרדם כי לא אכפת לו. אם הוא היה מבין כמה טרחתי בשבילו הוא לא היה מתנהג ככה. אם אמא שלו היתה עושה לו בשבילו את הארוחה הוא גם היה נרדם?ועוד מחשבות ושאלות שליליות שמתרוצצות בראשך.

אפשרות שנייה, 'מסכן, אהוב יקר שלי, עייף כל כך. הנסיעות התישו אותו. הוא כל כך לחוץ מהעבודה ומוטרד שבטח לא ישן טוב בלילה. אני אכסה אותו, אכבה את האור ואתן לו לישון'.

''תמיד יש לך בחירה''

פרשנות שלילית תגרור אחריה חוויה שלילית ואולי יחסים שליליים, אבל פרשנות חיובית תגרור אחריה חוויה חיובית ואולי היחסים והזוגיות יתקרבו ויהיו חיוביים יותר.

נסי לשים לב מתי את מפרשת את הדברים באופן חיובי ומתי באופן שלילי ותראי איך זה עושה את ההבדל.

שלכן ולשירותכן,

ד"ר שלי רווה- מאמנת אישית

מתמחה בהתפתחות אישית וזוגית ברילוקשיין