לסלוח או לא לסלוח

'למה שאני אסלח לו על מה שהוא עשה?'

היא שואלת אותי,

והאמת? שהיא די צודקת.

הוא ממש חצה גבול,

וההתנהגות שלו רחוקה מלהיות הולמת.

'אז מה תעשי?

תשמרי טינה?

תמשיכי לכעוס עליו?

לכעוס זה לשתות רעל-

ולצפות שהצד השני ימות'.

היא לא אוהבת את הדימוי,

ונשארת בשלה-

'כן, ברור שאני אכעס עליו.

מה זה יתן לי אם אני אסלח לו?'

בזוגיות, כמו בזוגיות,

כאשר נפגענו מהתנהגות של בן/בת הזוג שלנו,

יש רק שתי אפשרויות-

לסלוח

או

לא לסלוח.

'תראי, אם תסלחי לו-

את תרוויחי שקט נפשי ושלווה,

את תשחררי את העבר,

ותוכלו להתקדם קדימה,

את תביאי שפע ושמחה לחייכם,

ואת תלמדי אותו לסלוח בעתיד'.

אני רואה כיצד גלגלי הראש שלה עובדים,

והיא שוקלת את האפשרות.

'ומה אם לא אסלח לו?

מה זה יתן לי?'

אני מחייכת אליה:

'אם לא תסלחי לו?

את תשארי צודקת,

את תחזיקי חוב פתוח מולו,

ואת תשארי כועסת'.

אני ממשיכה והיא מקשיבה-

'אם את רוצה להישאר כועסת,

את תשלמי מחיר בריאותי גדול.

תשאלי את עצמך היטב-

האם את באמת רוצה לכעוס-

או שאת מעדיפה לסלוח?'

סליחה היא האהבה הגדולה ביותר שיש.

לסליחה יש כח מרפא-

הוא מרפא את שני הצדדים.

לקראת יום כיפור,

בין אם אתם צמים ובין אם לא,

יש זמן מיוחד שאפשר לבקש סליחה

וזמן שאפשר לסלוח.

נצלו את רגע האחדות הזה,

שבו עם ישראל נעצר ליממה,

תוקע בשופר,

ומבקש סליחה.

בהזדמנות זו,

אני רוצה לבקש סליחה,

מכל מי שפגעתי,

מכל מי שאכזבתי,

מכל מי שרציתי להיות שם יותר-

ולא הצלחתי.

מאחלת לכולם גמר חתימה טובה,

ושנה טובה.

שלכם באהבה,

ד"ר שלי רווה