על הצלחה ושפע

ד"ר שלי רווה

  • Dr. Shelly Rave

תכיני לי גם בריק

היא הכינה בריק כל יום שלישי,

וכולם חיכו לבריק שלה.

והיה לו ריח מגרה,

כזה שהטריף את כל השכונה.


וכל יום שלישי,

אסור היה לי לשחק אצלה עד מאוחר,

כי אמא שלה עשתה בריק-

בצק עלים מטוגן עם ביצה.

וכולם ישבו אצלה סביב השולחן,

ונהנו מארוחה משפחתית,

חמה וחגיגית.


וכל כך רציתי להיות חלק,

חלק מההווי המשפחתי,

להרגיש את החגיגיות,

לחוות את תחושת הביתיות.


ולי לא היו ארוחות משפחתיות.

לא בשלישי וגם לא בשישי.

ולא הדליקו אצלי נרות שבת,

וגם לא ברכו על היין או על החלות.


פשוט לא היה מנהגים חגיגיים:

אמא שלי עבדה עד מאוחר,

גם בימי שישי,

חזרה מאוד עייפה,

ורק רצתה קצת מנוחה.


והאמת, שבכלל לא רציתי בריק,

וגם לא היה אכפת לי מהאוכל.

רציתי רק שנשב ביחד,

שיהיה לנו רגע חגיגי משותף,

שהבית יהיה מוצף בריחות של אהבה,

ובעיקר בעיקר,

שתהיה אווירה משפחתית חמה.


החגים בחו"ל,

מביאים איתם געגוע עמוק,

לאווירה הביתית.

לחיבור לשורשים,

לתחושת האחדות,

לאווירת החגים.


ופעם חשבתי,

שאם אקיף את עצמי בהרבה אנשים,

ארגיש פחות לבד.

אבל היום אני יודעת,

שתחושת הלבד,

אינה קשורה לכמות האנשים סביבי.


אני יכולה להרגיש לבד,

גם כשאני סובבת אחרים.

ומלאות-

קשורה לנשימה שלי.

ואם אני שלמה-

אני לא ארגיש בודדה.


תקופת החגים מביאה איתה,

הרבה רגשות מעורבים.

ולא צריך לגור מעבר לים,

כדי להרגיש עצובים ובודדים.


החגים מציפים את הצורך במשפחה

תומכת וקרובה,

כזו שנרגיש בטוחים סביבה,

כזו שנדע שהם יהיו שם,

כשנזדקק לעזרה.


ומספיק חבר טוב אחד,

או חברה,

שתיתן לנו את ההרגשה,

שאנחנו לא לבד.


אז למדתי לחבק חזק,

את אלו שאיתי,

ולהגיד תודה,

על מה שלא היה,

ועל מה שצמח,

בזכות האין.


ואחרי עשרות שנים,

הקמתי לי משפחה משלי.

ויצרתי טקסים משפחתיים,

ודאגתי שיהיו לנו ארוחות חגיגיות-

בנוסף, כמובן, לימי שישי.



שנדע להקיף את עצמנו

באנשים שעושים לנו טוב.

שלא נחוש בדידות,

שנהיה מחובקים,

ושנרגיש אהובים.


חג שמח לכולם-

חג מלא בשמחה ואהבה.


לשיחת ייעוץ ללא עלות ניתן לפנות אלינו בכתובת המייל: shelly@shellyrave.com

ונחזור אליכם בהקדם.


לעוד טיפים וכתבות כנסו עכשיו:

https://www.shellyrave.com/blog


שלכם באהבה,

ד"ר שלי רווה-

מנטורית ליחסים עם הצלחה












2 צפיות