תבקשי סליחה מהעוזרת

היא ניגשת לעוזרת הבית,

ובקול חלש ומתוק,

באנגלית מצוחצחת ומתגלגלת,

מרימה מבט לעוזרת,

ובלחש אומרת:

׳יולני?

סליחה שלא סידרתי את החדר

שבוע שעבר׳.

המנקה מניחה את הסמרטוט,

נעצרת לרגע,

מרימה את הגבות,

מסתכלת עלי,

ואז על אנה בת ה -7,

ושוב עלי,

ומחייכת-

׳זה בסדר אנה׳ (:

ושתיהן נבוכות.

ובעברית אני מסבירה לה

מה היא עוד אמורה לומר.

והיא לוקחת נשימה,

אוספת את עצמה,

ומוסיפה-

׳ואני אדאג לסדר את החדר שלי

בשבוע הבא׳.

היא מתחייבת בקול-

כלפי עוזרת הבית שלנו,

כלפיי

ובעיקר כלפי עצמה.

ושבוע הבא מגיע,

ובבוקר השכם,

אנה יודעת,

שיש לה רק שתי אפשרויות-

או לסדר את החדר,

או להתבייש ולהתנצל.

היא בוחרת את האפשרות הראשונה,

ורצה לקראתי לפני ארוחת הבוקר:

׳החדר שלי מסודר (:

בואי תראי׳

היא מתרגשת.

ואני יודעת שהרווחתי

שלוש ציפורים במכה אחת:

ראשית, היא מעריכה ומכבדת

את עבודתה של העוזרת.

שנית, היא לוקחת אחריות-

אחריות על החדר שלה,

אחריות על הסדר והארגון,

אחריות על המילה שנתנה.

ושלישית, היא מבינה,

שכל עבודה מכבדת את בעליה

ושצריך לכבד ולראות כל אדם סביבה,

ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו.

בעולם של שפע:

שהכל ניתן בלחיצת כפתור,

ערכים כמו:

אחריות אישית,

כבוד לאחר,

ומשמעת עצמית

הם הבסיס לצמיחה,

ולהתפתחות אישית.

׳איזה אמא קשוחה את׳

חברה שלי נכנסת בי.

ואני מסכימה איתה לגמרי,

אבל מאמינה בכל ליבי,

ששרירים מתפתחים רק במאמץ.

לחיי השרירים של חיינו (:

שלכם באהבה,

ד״ר שלי רווה-

מנטורית ליחסים עם הצלחה