למה עשיתי 2 דוקטורטים?

׳שלוש שנים של עבודה תזרקי לפח?׳

היא הסתכלה עלי,

לא מבינה את ההיגיון

בבחירה שלי-

׳להפסיק את הדוקטורט

אחרי 3 שנים של השקעה?׳

היא שאלה בפליאה.

בדוקטורט הראשון-

קירטעתי לאורך כל הדרך.

למרות שהמנחה השתדל מאוד,

והבוחנים היו מתחשבים,

הנושא פתאום לא עניין אותי,

ולא התאים לי להמשיך.

ברגע של החלטה,

חתכתי את ההגשה,

והחלטתי שאני מתחילה

את כל התהליך מהתחלה.

דייקתי את המנחה,

ובעיקר את הנושא,

ועד היום אני שמחה על ההחלטה-

שעשיתי דוקטורט:

בשיטת הקואוצ'ינג שלי.

לא זרקתי לפח זמן,

כי את הדוקטורט השני

הגשתי לפני הזמן המיועד.

ושם הבנתי

שזה קרה-

רק בזכות הניסיון שצברתי,

והמיומנויות שרכשתי.

׳זה כולה 3 שנים׳

עניתי לה

׳מה הביג דיל?

מה זה 3 שנים,

לעומת כל החיים?׳

עניתי בחיוך (:

היום אני מבינה-

כמה זה היה מדויק.

והבחירה לא היתה קשורה לאומץ-

אלא קשורה להקשבה פנימה.

לפני 4 שנים

הקלטתי תוכנית אונליין-

׳קורס קואצ'ינג

להגשמה עצמית בחו״ל׳.

ולמרות שהשקעתי המון כסף:

בתכנון ועריכה,

ולמרות שלקח לי חודשים

להכין תכנים,

ולהקליט את השיעורים,

לא עשיתי עם זה כלום,

והרגשתי שבזבזתי-

זמן וכסף לשווא.

השבוע הקלטתי מחדש

את כל תכנית האונליין.

המיומנות שרכשתי

לפני 4 שנים

איפשרה לי להקליט את התכנית

תוך כמה ימים.

ואז נפל לי האסימון-

שכל ניסיון וידע שנרכוש

לעולם לא יהיו לשווא או לחינם,

כי תמיד יגיע הרגע,

שנדע לשלוף את השריר המיומן,

שיביא אותנו מהר יותר-

לקו הגמר.

לחיי הידע שרכשנו

ועד היום לא השתמשנו.

ולחיי כלים ויכולות-

שטמונים אצלנו,

ומחכים לרגע הנכון.

שלכם באהבה,

ד״ר שלי רווה-

מייסדת מרכז קואצ'ינג לישראלים בחו״ל

@זכויות יוצרים מרכז ד"ר שלי רווה