להסכים לכאוב

לפעמים אני פוגשת אותם

עובדים ממש קשה

ולא מגיעים למטרות

מתוסכלים ומאוכזבים מהתוצאות

וכואבים את השנים היפות:

״אני מרגיש שביזבזתי את

השנים היפות של החיים שלי.

הגעתי לפה צעיר בן 25

עבר כבר עשור, ומה יצא לי?

הקרבתי את החיים,

שילמתי מחירים,

אני עדיין רווק,

לא קניתי אף נכס קטן להשקעה

ואפילו משפחה משלי אין לי.

אני מת לחזור הביתה לישראל-

אבל לא יודע אם זה הצעד נכון״

וגם ברמה הרגשית

הם שחוקים ומותשים:

״אני כבוי לגמרי.

אני בדאון כבר שנים.

לא מרגיש כלום.

לא שמח לא עצוב.

יוצא עם בנות ולא מרגיש כלום.

ומה שעצוב בכל הסיפור

שהכסף שעשיתי לא נשאר לי-

כי אני מפצה את עצמי בשטויות״

הסיפור של מתן

הוא הסיפור של הרבה

צעירים שעברו לגור בחו״ל

ובאו לנסות את מזלם-

ובדרך שכחו את עצמם,

הקריבו את השנים היפות,

ובצומת דרכים- להישאר או לחזור?

אבל מתן כמו רבים אחרים-

יכול להשיג את כל המטרות

אם הוא לא ינתק את הרגשות

ולא יטשטש את עצמו

בחומרים מערפלים.

ההתחלות לעיתים כל כך מאתגרות

שהדרך היחידה לשרוד

זה לנתק את עצמנו מלהרגיש.

אני אישית מבינה את זה. מאוד.

וכשאנחנו מפסיקים להרגיש

נוצר ניתוק רגשי, דאון ואכזבות

ולא משנה כמה נעבוד קשה

לא נצליח לראות תוצאות.

הצלחה. כסף. אהבה

אהבה. כסף. הצלחה.

כל הצלחה עוברת דרך הלב.

תשמרו על צלילות המחשבה והגוף

תסכימו להרגיש את החיים

ותתחברו לקשת הרגשות שעולים.

״אדם צריך שתהיה לו מילה,

קצת מקום בעולם,

אהבה לא נשכחת.

וקול אמיתי לתפילה,

ורגע מושלם,

כדי לתת ולקחת,

ולא...לפחד מהפחד״

(שלמה ארצי)

שלכם באהבה,

ד״ר שלי רווה-

מייסדת מרכז הקאוצ׳ינג לישראלים בחו״ל