לגנוב את הסוסים

היתה לו אורווה קטנה

עם שני סוסים פראיים,

שאהב לרכב עליהם

למרות שהם העיפו אותו כמה פעמים.

הוא היה כבר בן 70

וממש אהב את הסוסים.

התחביב החדש שלו,

שגילה אותו לקראת סוף החיים.

הוא רכב כמעט כל יום

וניסה לאלף את הסייח המופרע,

ולא הסכים לסרס אותו-

למרות שהיה פראי ולא ממושמע.

ואחרי כמה חודשים

הגיעו גנבים:

שהפעילו את האזעקה,

שהעירה את כל השכונה,

שהקפיצה את המשטרה,

והבהילה את כל המשפחה.

וכל לילה הגיעו הגנבים

ועשו מהומה גדולה,

והעירו את כולם

והתישו את השכונה

ואת המשטרה.

רק הוא לא התייאש-

וכל לילה הוא קם עם האקדח,

ויצא לעברם.

ירה ירייה באוויר,

למרות שלא ראה אף אחד.

וככה זה נמשך,

במשך שבועות ארוכים.

הם הגיעו כל לילה,

הוא יצא שלוף אקדחים (:

הוא הפגין נוכחות

והוכיח מי הבעלים.

׳אין שם אף אחד,

למה אתה ממשיך לקום בלילות?׳

שאלה אותו אשתו,

כשראתה את עיניו התשושות.

והוא נשאר נאמן לדעותיו:

הם מנסים לשבור אותי,

הם מנסים שאתייאש,

בלילה הראשון שאשבר-

כל המשחק יגמר,

והסוסים יהיו שלהם.

זה היה משחק של-

מי ישבר ראשון

ופרד עקשן כמו אבי,

לא שוברת-

חבורת פרחחים.

לבסוף הם נשברו

ולא חזרו לעולמים,

ואני למדתי,

שיעור לחיים:

׳שבעל הנשימה הארוכה-

ינצח בכל משימה׳.

תבחרו דבר אחד שאתם רוצים להשיג.

תתנו לו את כל הכוח

וקחו נשימה ארוכה

עד שתשיגו את המטרה.

אוטוטו מתחילה שנה חדשה!

תבחרו מטרה אחת-

ותגדירו איך תראו כשתשיגו אותה.

לחיי בעלי הנשימה הארוכה.

כל שתבקשו לו יהיה,

ושתהיה לכולנו שנה של הישגים.

בואו נצא לדרך…

שלכם באהבה,

ד״ר שלי רווה-

מנטורית ליחסים עם הצלחה