'אני לא מבינה אותו-
למה הוא לא עושה יותר?
הוא יכול להתקדם בעבודה כל כך הרבה יותר,
הוא יכול להיות יותר עם הילדים,
הוא יכול לעזור יותר בבית,
במקום זה הוא סתם-
סתם מעביר את הזמן'
היא מדברת מהר,
ומנופפת בידיים.
'איך את יודעת שהוא יכול לעשות יותר?'
אני שואלת אותה.
היא מגחכת-
'אני רואה מה הוא עושה ומה אני עושה'.
'ואת מניחה שאם את יכולה,
אז גם הוא יכול?',
אני בודקת איתה.
'למה לא? אם אני עושה גם וגם וגם
למה הוא לא יכול??
היא נהיית אדומה (:
'שאלה מצוינת,
אבל אם הוא לא עושה,
אולי הוא פשוט לא כמוך.
אולי הוא לא חושב שצריך לעשות,
אולי הוא חושב שצריך ואין לו כח לעשות,
אולי פשוט הוא רוצה לנוח יותר,
אולי הוא מסוגל אבל לא מעוניין לעשות.
בקיצור,
יש לו צרכים אחרים.
מה את אומרת?'
לפעמים אנחנו חושבים שבני הזוג שלנו
צריכים לפעול לפי אמות המידה שלנו.
ואם הם עושים לא מספיק לפי ראות עיננו,
לפי הצרכים והרצונות שלנו,
עולה בנו כעס,
שעלול לגרור לוויכוחים.
אז מי צודק?
זה שרוצה שיעשו יותר?
או זה שרוצה לנוח יותר?
ומה עושים כשלא מסכימים?!
אם ננסה ללכת בכח,
וננסה להכריח את הצד השני
לעשות מה שנכון בעיננו,
נמצא את עצמנו במאבק,
ואז נתעייף לאורך הזמן.
הלא אין באמת דרך אחת לחיות,
ואין באמת רק אחד שצודק.
אין נכון ולא נכון.
אין טועה וצודק.
יש את מה שאני צריכה לעומת מה שאתה צריך.
איך מגשרים על הפער?
בין אם זה בן הזוג שלנו,
ובין אם זה הילדים,
בין אם זה בעבודה,
או בין חברים,
לא ניתן להכריח את הצד השני לעשות מה שאתה רוצה לאורך זמן.
אם נפעיל כוח- נקבל בחזרה התנגדות.
הדרך לשינוי היא בנועם ובסבלנות.
בהבנה שהדרך שלי היא נכונה לי-
והצד השני לא חייב להסכים,
ואם אני רוצה לקרב אותו אלי,
כוחניות רק תרחיק אותו ממני.
מה יקרב אותו לדעות שלי?
אהבה, רכות, סבלנות, חברות.
זה אמנם לוקח יותר זמן,
אבל זה יחזיק מעמד לטווח ארוך,
זה יותר נעים לשני הצדדים,
וזה מפתח שיח יותר מכבד.
כל שינוי דורש סבלנות וגמישות.
לחיי השינויים המבורכים בחיינו.
שלכם באהבה,
ד"ר שלי רווה
Comments