היא נסעה לטורניר כדורעף-
פעם ראשונה לבד.
סופש של תחרויות,
עם חברות שנמצאות-
דווקא בקבוצות מקבילות.
אחרי המשחק הראשון
היא כותבת לי:
׳ניצחנו׳
ואני מתרגשת איתה בלב.
ולא שומעת ממנה כמה שעות.
אחרי שקט ממושך מצידה,
אני מבינה שמשהו קרה.
בחשש ובעדינות,
בודקת מולה:
׳היו עוד משחקים?׳׳
והיא עונה לי בקצרה
׳כן׳.
ואני רושמת ׳ניצחתן?׳
ומוחקת מיד את השאלה.
ונזכרת מה באמת חשוב.
ומזכירה קודם כל לעצמי,
ואחר כך לה-
שאם רוצים
לחפש את התשובות הנכונות-
כדאי לשאול את השאלות הנכונות.
וכותבת מחדש:
׳נהנית?׳
והיא עונה-
׳נהנית מאוד.
אבל הפסדנו׳.
והיא לרגע נזכרת
שהמטרה שלה היא קודם כל:
להנות!
לפני הניצחון.
וממשיכה לכתוב-
׳באסה שהפסדנו.
אבל האמת שממש כיף לי (: ׳
ואני נושמת לרווחה.
ויודעת-
שגם המסר היה נכון יותר,
וגם הזכרתי לעצמי ולה-
שלהנות מהדרך,
חשוב אף יותר,
מהציון הסופי.
וכמה בקלות אפשר לשכוח
את מה שחשוב לנו באמת.
ועד כמה הישגיות בימינו-
קיבלה מקום ראשון,
לפני חוויית ההנאה והסיפוק.
שכחנו לשאול את עצמנו-
האם אנחנו נהנים מהדרך?
והנטייה להסתכל על תוצאות.
ואיתם מגיע גל של:
תסכול,
השוואות
ומחלות.
תבדקו אם מה שאתם עושים
גורם לכם סיפוק והנאה:
בין אם את אמא במשרה מלאה,
או טייס שנעדר הרבה מהבית,
או עצמאים שעובדים סביב השעון.
אם אתם נהנים מהדרך-
אתם במקום הנכון.
ויש הרבה אנשים,
שעושים המון כסף,
אבל לא מאושרים-
כי הם מזמן הפסיקו להנות מהדרך-
ואיבדו את משמעות החיים.
החיים לא שווים-
בלי תשוקה ואהבה,
לעיסוק המפרנס,
לאנשים סביבנו,
ולעצמנו.
אמן שנחייך בדרך להצלחה,
ושנזכור שהנאה מהדרך-
חשובה יותר,
מההישג הנוכחי.
לחיי ההנאות שבחיים ((:
שלכם באהבה,
ד״ר שלי רווה-
מנטורית ליחסים עם הצלחה.
Comments