אז לא עושים על-האש ?

אני יושבת בפגישה

ההודעות בוואטסאפ זורמות,

מרגישה כמו מגישת חדשות,

שלידה יש טלפרומפטר שכל הזמן

נכנסות עוד ועוד הודעות.

בחצי מבט אני קולטת כמה מילים.

אחת ההודעות מאחותי האהובה

העין קולטת-

'משהו משהו ארוחת שישי

משהו משהו אש'

בין רצף הפגישות אני רושמת לבני המשפחה-

'דידי מזמינה אותנו לעל-האש בשישי,

מי מצטרף?'

הבנות הקטנות- ברור שבאות,

הבנים הבוגרים- צריך לבדוק.

בערב אני שולחת לאחותי הודעה-

'סיס, מה להביא לשישי בערב?

מכיוון שביום שישי בבוקר אני מלמדת,

עדיף שאתארגן על זה בחמישי.

קינוחים ויין עלי.

אולי גם אכין קבבים וחזה עוף במרינדה

ונכין אותם אצלך?'

היא רואה ועונה-

'יין וקינוחים סבבה'

אני שולחת שוב-

'להביא גם קבבים וחזה עוף,

ונעשה אותם אצלך?'

היא חושבת ועונה-

'לא הבנתי את הקונספט?'

את תכיני את הקציצות קבבים ואת המרינדה בחמישי,

ואני אטגן אותם בשישי בערב אצלי?'

אני מנסה להבין מה פספסתי

'למה לטגן סיס?

נעשה אותם על האש.

גם ככה אתם עושים על-האש. לא?'

היא מנסה להבין מה היא פספסה-

'שילשול, איזה עושים על-האש?

מה נסגר איתך?

מאיפה הבאת את זה?

כתבתי לך-

'רוצים לבוא בשישי לארוחת ערב?

ההורים של אש גם באים'.

אש (Ash) בעלה,